Archive for the Category »כללי «

יש מסות, שירים, כתיבה יוצרת טובה כל כך שלפעמים היא מחליפה שעות של מחשבה, שיחות עם חברים, עבודה עם פסיכיאטר. אם רק תלמדו להקשיב ולהשתמש בנסיונם של אחרים, רק דברים טובים יקרו. השיר של באז לורמן (הסיפור המלא של השיר הזה, המקור, הגרסאות וכו' נמצא בוויקיפידיה כאן)

והתרגום הוא משהו כזה (נגנו את השיר כשאתם קוראים.. הביצוע כל כך טוב..)

גבירותי ורבותי בוגרי מחזור 99

אם הייתי יכול לתת לכם רק טיפ אחד לעתיד, זה היה קרם הגנה.

ההשפעות ארוכות הטווח של קרם ההגנה הוכחו בידי מדענים,

בעוד שלשאר העצות שלי אין בסיס אמין יותר מאשר נסיוני ההפכפך.

אני אחלוק את העצות האלה עכשיו.

תהנו מהכוח והיופי של הנעורים.

או לא משנה. אתם לא תבינו את הכוח והיופי של הנעורים עד שאלו יעלמו.

אבל תבטחו בי, עוד 20 שנה תסתכלו אחורה בתמונות שלכם ותזכרו כמה נפלאים באמת נראיתם…

אתם לא שמנים כמו שאתם מדמיינים.

אל תדאגו מהעתיד. או שתדאגו, אבל דעו שדאגה יעילה כמו פתירת בעית מתמטיקה ע"י לעיסת מסטיק.

הבעיות האמיתיות בחיים הן כנראה אלה שלא עברו במוחכם הדואג, הסוג שמסנוור אתכם לפתע בארבע אחה"צ ביום שלישי.

תעשו דבר אחד כל יום שמפחיד אתכם.

שירו.

אל תהיו פזיזים עם לבבות של אנשים אחרים,

אל תסכימו שאנשים אחרים יהיו פזיזים עם שלכם.

נקו את השיניים.

אל בתזבזו את זמנכם על קנאה. לפעמים אתם מקדימה, לפעמים מאחורה…

המרוץ ארוך, והוא רק עם עצמכם

זכרו את המחמאות שאתם מקבלים, תשכחו את ההעלבות.

אם אתם מצליחים לעשות את זה, ספרו לי איך.

שימרו את מכתבי האהבה הישנים שלכם, זרקו את חשבונות הבנק.

התמתחו.

אל תרגישו אשמים אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם חייכם..

האנשים המעניינים ביותר שאני מכיר לא ידעו בגיל 22 מה הם רוצים לעשות עם חייהם,

חלק מהאנשים המעניינים ביותר שאני מכיר בגיל 40 עדיין לא יודעים.

קבלו הרבה קלציום.

היו אדיבים לברכיים שלכם, אתם תתגעגעו אליהן כשהן ילכו.

ייתכן שתתחתנו, ייתכן שלא, אולי יהיו לכם ילדים, אולי לא, אולי תתגרשו בגיל 40, אולי תרקדו את התרנגולת המטורללת ביום הנישואין ה75 שלכם..

מה שאתם לא עושים, אל תברכו את עצמכם ואל תכעסו על עצמכם יותר מדי,

הבחירות שלכם הם חצי מקריות, וכך גם הבחירות של כל השאר.

תהנו מהגוף שלכם, תשתמשו בו בכל דרך שאתם יכולים..

אל תפחדו ממנו, או ממה שאנשים אחרים חושבים עליו,

הוא הכלי הטוב ביותר שאי פעם יהיה לכם.

ריקדו.

אפילו אם אין לכם איפה חוץ מהסלון הפרטי שלכם.

קראו את ההוראות, אפילו אם אתם לא ממלאים אותן.

אל תקראו עיתוני אופנה, הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים.

הכירו את ההורים שלכם, אתם אף פעם לא יודעים מתי הם יעלמו לתמיד.

היו נחמדים לבני המשפחה שלכם, הם הקשר הטוב ביותר לעבר שלכם, והאנשים שרוב הסיכויים שישארו אתכם בעתיד.

הבינו שחברים באים והולכים, מלבד מעטים וחשובים שבהם עליכם להאחז.

עבדו חזק לגשר פערים בגיאוגרפיה וסגנון חיים מכיוון שככל שאתם מתבגרים, כך יותר אתם צריכים את האנשים שהכירו אתכם כשהייתם צעירים.

גורו בניו יורק פעם אחת, אבל עזבו אותה לפני שהיא הופכת אתכם לקשים,

גורו בצפון קליפורניה פעם אחד, אבל עזבו לפני שהיא הופכת אתכם לרכים.

טיילו.

קבלו כמה אמיתות בסיסיות, מחירים יעלו, פוליטיקאים יבגדו, גם אתם תזדקנו,

וכשזה יקרה, אתם תחלמו שכשהייתם צעירים המחירים היו הגיוניים, הפוליטיקאים אצילים, וילדים כיבדו את המבוגרים.

כבדו את המבוגרים ממכם.

אל תצפו ממישהו לתמוך בכם.

אולי תהיה לכם קרן, אולי תתחתנו עם מישהו עשיר, אבל אתם אף פעם לא תדעו מתי אחד מהם יעלם.

אל תשתוללו יותר מדי עם השער שלכם, או שעד שתהיו בני 40 הוא יראה כאילו הוא בן 85.

הזהרו מאיזו עצה אתם קונים, אבל היו סבלניים עם אלו שנותנים אותה.

עצה היא צורה של נוסטלגיה, לתת אותה היא שיטה לדוג את העבר מהזבל, לנקות אותו, לצבוע את החלקים המכוערים ולמחזר אותו כך שיהיה שווה יותר.

אבל תבטחו בי בקשר לקרם ההגנה

יש מצב שאני מגיע עוד שבועיים לועידה, שיהיה לי סוף סוף קצת זמן לבקר בצדדים לא הייטקיים ולא אלכוהולים של עולם העסקים :) לא שאני מתלונן..

נראה שיש כמה מקטעים מאוד מעניינים של תוכן בועידה הזו, ועדיין לא החלטתי בדיוק לאיזה מהמסלולים כדאי להגיע..

הועידה מתפצלת שלוש פעמים.. ב11:

שיחת סלון: מי משוגע להשקיע במדיה
בהשתתפות: אביב גלעדי, יו"ר אר.ג'י.אי גרופ; יוסי מימן, נשיא קבוצת מרחב ויו"ר אמפל; עופר נמרודי, מו"ל מעריב

חשיפת מדד המותגים 2009

TWS2009
מבוא: ירון אורנשטיין
, the.co.ils
תחרות הסטארט אפים TWS 2009- חשיפת 10 החברות שעלו לגמר (לאורך כל היום)

למרות שהראשון היה יכול להיות מענין, TWS עם ירון יהיה כנראה יותר בכיוון שלי. למרות שזו רק חשיפת ה10 (ולא הזוכה) האנשים כאן כנראה יותר יעניינו אותי. אין כאן הרבה מה להחליט.

פעם שנייה ב11:30:

13:00 – 11:30 דיונים מקבילים
פוסט שפע: מה מעניין את הצרכן
שינויים בתפיסת הצרכן על רקע חוקי התקשורת החדשים והאקלים הכלכלי
אורח: ריצארד מארקס, מנכ"ל TNS מחקרי מדיה – מגמות עולמיות וטרנדים בהתנהגות צרכן המדיה
משתתפים: אבינועם ברוג, יו"ר מרקטוואץ'; רן גוראון, סמנכ"ל שיווק בזק; אילן גרינבוים, מנכ"ל יורוקום, נציגת נוקיה בישראל; גיל סמסונוב, שותף גליקמן נטלר סמסונוב; רמי שביט, מנכ"ל המשביר החדש לצרכן

TWS 2009: ההיסטוריה של הבלוגוספרה
אורח: דייב סיפרי
, מקים ומנכ"ל Technorati, OffBeatGuides
שיחה בשניים: דייב סיפרי
, מקים ומנכ"ל Technorati, OffBeatGuides – כפיר פרבדה, מנכ"ל Pravda Media Group

כיתת אומן בשיווק יצירתי
*
ג'ו הווארד, מרצה בביה"ס לקריאייטיב של סאצ'י & סאצ'י, ועורך סדנאות יצירתיות בחברות בתאגידים בעולם. לשעבר פלנר בסאצ'י & סאצ'י ובאבוט מיד ויקרס BBDO בלונדון. מומחה בקומדיה ובאימפרוביזציה
* מספר המקומות מוגבל * מותנה ברישום מראש

כאן אני כבר מתחיל להתלבט.. מה שמענין את הצרכן תמיד נשמע טוב. אני לא בטוח בקשר למשתתפים, לא ממש מכיר אותם. מענין אותי מה יש לריצ’ארד מארקס ובינועם ברוג להגיד הרבה יותר מאשר חבר’ה שמנסים לנחש, בשביל החברות שלהם ועם מוטיבציה רצינית להטייה, להגיד.

ההיסטוריה של הבלוגספריה עצמה, כנושא, לא ממש מענין אותי. מכיר את ההסטוריה, הייתי שם. לשמוע את דייב סיפרי מאוד מענין אותי, ועם כפיר פרבדה תמיד יש קטעים, אז מה יכול להיות רע?

אבל נראה לי שכיתת האומן, למרות שהיא חוזרת אח”כ שוב, הכי מעניינת כאן בחישוב הסופי. נראה לי שזה יהיה מצחיק ומשכיל בו זמנית. מה אתם חושבים?

אחרי נטוורקינג וצהריים יש חזרה לפיצול:

15:30 – 14:00 דיונים מקבילים
דיאלוגים בתקשורת

אורח: דורי בן משה, ארכיטקט ראשי, אלקטל לוסנט – חזון ה-IPTV
משתתפים: ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלווין; הרצל עוזר, מנכ"ל הוט; איציק בנבנישתי, מנכ"ל בזק בינלאומי; גיל שרון, מנכ"ל פלאפון

טוויטרינג: חוקי המשחק מאחורי הבאזז וורדז
אורח: רופרט שאפר, מנהל מחקר ופיתוח בשיווק ובפרסום בקבוצת בורדה מדיה ומנכ"ל כנס האינטרנט DLD של בורדה מדיה
משתתפים: ערן גפן, מנכ"ל Y&R; ינון לנדנברג, מנכ"ל אידיאולוג'יק; אלון מוליאן, מנכ"ל twisted;
אדם שוב, מנכ"ל Refreshing; און גולדשטיין, מנכ"ל משותף לעומק התודעה; זיו פופלבסקי, מנכ"ל משותף לעומק התודעה; נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום – חשיפת משרדי הפרסום והמפרסמים למחצית הראשונה של השנה
TWS 2009: מי תהיה שופינג.קום הבאה?

שיחה בשניים: איך מייצרים ומייצאים את הדבר הבא באינטרנט בישראל
משתתפים: דן ציפורין, שותף בקיינן פרטנרס ומנכ"ל ויו"ר לשעבר, שופינג.קום עם יזהר שי, שותף מנהל, קיינן פרטנרס

כיתת אומן בשיווק יצירתי
*
ג'ו הווארד, מרצה בביה"ס לקריאייטיב של סאצ'י & סאצ'י, ועורך סדנאות יצירתיות בחברות ובתאגידים בעולם. לשעבר פלנר בסאצ'י & סאצ'י ובאבוט מיד ויקרסBBDO בלונדון. מומחה בקומדיה ובאימפרוביזציה.
* מספר המקומות מוגבל * מותנה ברישום מראש

אז אם הייתי בכיתת האומן כבר קודם, וIPTV פחות מענין אותי כרגע (כבר עברתי יותר מדי וידיאו על גבי IP בשביל שני חיים). טוויטרינג הוא כמובן נושא מענין, אבל אני לא בטוח שלפאנל הנהדר הזה יש הרבה לחדש לי. אני מאמין שהם ידברו הרבה על ההשפעות והחדירה לישראל, משום שזה תחום העיסוק שלהם. אני סיימתי עם סטארטאפים לשוק המקומי :)

השיחה בשניים על הקמת מייזמים בישראל לשוק העולמי נראית לי מרתקת, במיוחד עם מישהו שעשה את זה ולא מדבר באויר. האתגר המטורף של להבין שוק שאתה לא חלק ממנו נראה לי עצום. יש כבר טענות ששמעתי בכמה מקומות שחברות חדשות מתחילות להיות יותר ויותר מקומיות עם חדירת הקהילות הסוציאליות לחיינו, משום שלכל קהילה במדינה אחרת יש מאפיינים אחרים.. מעניין אותי מה יגידו כאן.

אז מה אתם חושבים? איך התוכנית השנה? שווה ביקור? יש רשמים משנים קודמות?

יש מסעדות שאני כל הזמן שומע עליהן ומרגיש ששוב פיספסתי משהו מענין. כשאני מחפש מקום לארוחת ערב אני מוצא את עצמי, לרוב, חוזר למקומות מוכרים..

שרון ואני החלטנו שזו רשימת המסעדות שאנחנו פשוט חייבים לבקר, בהמשך לכולן תהיה ביקורת. יש לכם רעיונות לעוד?

  • קפה איטליה (הוספתי לרשימה ב20.06.09) – בקרתי ב20.06.09
  • קוצ'ינה תמר (הוספתי לרשימה ב20.06.09 – בקרתי ב27.11.09)
  • בלאק אאוט (מרכז נע לגעת) (הוספתי לרשימה ב20.06.09)
  • מקום של בשר (הוספתי לרשימה ב20.06.09)
  • קורדליה (הוספתי לרשימה ב20.06.09) – בקרתי ב03.07.09
  • ההודית ברמלה (הוספתי לרשימה ב20.06.09)

שעה. יש לי שעה. מה כבר אפשר להספיק בשעה? בסקוטלנד, מתברר – לא קצת.

אחרי הפסקה קטנה בקפה טוב עם רשת אלחוטית, שאלתי את המלצרית מה היא היתה עושה באינברנס אם היתה לה שעה להרוג. היא חשבה לרגע, הסתכלה  החוצה – “במזג אויר כזה?, שעה בנהר, ברור”. יש שמש בחוץ היום. נהר, שמש, מנוחה, הוראות המלצרית, מה יכולתי לעושות? הלכתי.

הנהר התגלה באמת כמשהו יפה ומרשים (יש תמונות), אבל הגשר היה .. לא כל כך יציב.. ואפילו עכשיו, כמעט שעתיים אחרי, עדיין יש לי בחילה. אז הייתי, ראיתי, התרשמתי, צילמתי. 5 דקות. בדרך, לעומת זאת, ראיתי קצת מהרחובות מסביב, כמה מדרחובים שנראו לי ממש סבבה. סבבה? סבבה.

החנות הראשונה שנכנסתי אליה, דווקא מכל הדברים אחרי הפוסט שלי על אגדות, היתה חנות סופר גיקית למשחקי תפקידים. מהסוג הזה שאם שיחקת D&D לסוגיו כשהיית ילד, אתה עדיין מתרגש כשאתה רואה. ועוד בסקוטלנד. ועוד כמה דקות אחרי שכתבתי על דרקונים. יאללה. אני גם צריך ספר חדש, האחרון כמעט נגמר.

בכניסה חיכה לי פסל ענק של האן סולו מאובן. מעולה. אחלה פסל. מצד ימין היו בובות ומצד שמאל קומיקסים. הלכתי על הבובות, אולי אמצע כאן בובת דרקון או לוחם חדשה לאוסף. באמת היו כמה טובות, אבל הן נראו לי עדינות מדי בשביל הזמון שעוד יש לי להסתובב. זה לא ילך. המשכתי.

מה שמרגיז אותי בחלק מהחנויות האלה שלוקחות עצמן ברצינות, למרות שאתה לא אמור לקחת את עצמך ברצינות אם אתה משחק בקסמים בגיל 30, הוא שאחרי הכל, כשיש כסף בענין, הם זורקים את הרצינות מהחלון. תבחרו – או שאתם אנשי עסקים, או שאתם ילדים שמסרבים להתבגר. עם שניהם אין לי בעיה. אם כאילו כזה כאילו כזה אז יש לי. במקרה הזה את הבובות של הסימפסונים עוד יכולתי לקבל (לא קשור בכלל חוץ מאשר שהן בובות, אבל נו, הומר, זה מצחיק, ומצחיק זה תמיד טוב), אבל כל הקטע של סרט הערפדים החדש הזה של הילדים, נו, ברח לי השם כרגע, Twilight, של הערפד שמתאהב בילדה בת 16.. פףףף. זה לא רציני. ערפד אוהב בתולות, זה נכון, אבל רק בשביל הדם. נו.

בשולחן של המוכר עמדו 4 אנשים. נראה לי שהיה יש גמד אחד, שני אלפים ואחד חצי גמד חצי טרול, אם יכול להיות משהו כזה. בכל מקרה, כולם היו חזק בקטע ודנו בבחורה (לפחות הדמות היתה בחורה, במשחקי תפקידים תמיד קשה להשיג בנות, כי זו לא פנטזיה מהסוג הזה) שברור שלא יכלה להשיג כאלה כוחות קסם בלי עזרה מבחוץ, וחייבים למצא מי עזר לה כי אי אפשר ככה. באיזשהו שלב הם גם בחנו אותי, לחשו משהו והשמנמן (טרול) אפילו הצביע בחשאי.

כשאתה משחק משחקי תפקידים, תמיד נכנסים אנשים מוזרים, שונים, למסבאה, לספרייה, לאכסנייה שלך. תלוי איפה אתה נמצא. אבל נראה שהרבה מאוד דברים טובים ורעים (== דברים) קורים מאנשים זרים. אולי זה ככה גם בחיים. במשחקים, תמיד מכבדים אנשים כאלה ומנסים ללמוד מהם, כי באיזשהו מקום יודעים שהם המפתח. ועדיין, בחיים האמיתיים, החבורה הזו לא הצליחה לעבור את החשד מהשונה, מהלא מוכר. כמה עצוב, באיזשהו מקום. מה שגם הסתובבתי איזה 10 דקות בחנות ואפילו שאלו אותי מה אני רוצה.

מצד שני, חבורה של בני שלושים שמשחקים בקסמים.

יצאתי מאוכזב (גם ספרים לא היו), והמשכתי בטיול. הגעתי לחנות וויסקי. היו להם דווקא כמה מעניינים, אבל המחירים של אלו התחיל ב50 פאונד והם לא היו עד כדי כך. טעמתי את הSPRINGBACK 10 שהיה פשוט חוויתי (כן נועה, אני יודע שאמרת לי) ועוד אחד שכרגע ברח לי שמו (מצאתי – DALMORE) שהיה מצויין. חבל, חבל שעדיין הייתה לי הבחילה מהגשר, אבל פשוט לא יכולתי יותר.

הגעתי לתחנת האוטובוס כמה דקות לפני הזמן. הספקתי להבין שזוג הזקנים בראש התור הולך להיות מעצבן. הם כל הזמן הזכירו כמה פעמים וכמה זמן הם כבר נוסעים בקו הזה, כמה הם מכירים אותו ואת האנשים שעליו, וכו. כשהוא איחר, הם כעסו מאוד ואמרו שחייבים להתלונן אחרת זה לא ישנה שום דבר. אני התפלאתי למה אחרי כל כך הרה שנים שהם נוסעים באוטובוס הם עדיין מופתעים שהוא מאחר, ואני, אחרי 4 ימים בקושי בסקוטלנד כבר לא מתפלא בכלל.

אבל זקנים מעצבנים הם אותו הדבר בכל מקום. תוך רגע היו להם טובים ורעים (הנהג שבמקרה עבר שם לפני היה רשע כי הוא לא עזר להם, אנדי, המכוון של האוטובוסים, יודע מה לעשות וכבר יראה לו, למרות שלאנדי לא היה ממש אכפת והתכונה הטובה העיקרית שלו היתה שהוא לא מתרגש מהזוג המעצבן), וכו’. יחסית לזקנים היתה להם המון אנרגיה להתרוצץ בכל התחנה. אבל האוטובוס באמת איחר בהרבה, הוא נאבד לסקוטים המסכנים איפשהו, כך הם אמרו, אף אחד לא יודע איפה. כמעט 40 דקות אחרי זה הזדמן אוטובוס אחרי שאני יכולתי לקחת.. הם עדיין היו התחנה.

בסה”כ, לא רע בשביל שעה\שעתיים באינברנס.

אתמול וורדקמפ 2009 ממש יצא לדרך. בפגישה מגה גיקית בהנרייטה התחלנו את מה שאני מקווה יהיה כנס הוורדקמפ הגדול והמגניב ביותר עד עכשיו.

מעבר לעובדה שאנחנו מחפשים (תמיד) מתנדבים, ובקרוב תהיה מערכת לניהול משימות שכולכם, כן, כולכם, תוכלו לתרום ולהשתתף בכנס הנהדר הזה, יש איזשהו דגש שנראה לי שהתפספס בפגישות הקודמות. אני קורא את מה שחנית כותבת ומדבר עם נועה על הכנס הקודם, ההתרגשות, ההנאה והתסכול שהוא הביא אותו, וחשוב לי לתת את הדגש הזה בפעם הזו.

אנחנו רוצים להנות.

כן. אני לא איש וורדפרס במקצועי. אני מבין וורדפרס, יודע לקרוא את הקוד מאחורה, כתבתי שניים שלושה פלטגאינם ותרגמתי תמה אחת. הקמתי אולי 6 או 7 בלוגים, ושתי מערכות MU, אבל אני לא מרוויח מוורדפרס, ואני לא עושה את זה כדי לקדם את מחייתי (לא שיש דבר או חצי דבר רע בלעשות את זה).

אני גם רוצה לתרום לקהילה. כל שנה בשנים האחרונות עשיתי את זה. אם זו היתה ההתחלה של מית4מית, ההתנדבות בשבי”ל, או מגוון דברים אחרים – השנה אני רוצה לעזור בוורדקמפ, שיצרה עבורנו מערכת נהדרת לניהול תוכן.

אבל זו לא הסיבה העיקרית.

הסיבה העיקרית היא שאני רוצה להנות, אני רוצה לפגוש אנשים מעניינים, ואני רוצה שכולם ירגישו ככה על הדרך. הכנס יהיה טוב, בסוף, הכנס יהיה מקצועי, בסוף, אבל הכנס יהיה יום אחד. הדרך אליו תהיה ארוכה.

אני מקווה שיותר אנשים יתנדבו הפעם – אולי כן ואולי לא – אבל תדעו שאם כן אז בואו בכיף שלכם, תצטרפו אלינו כחברים, ואני מבטיח שתהנו. תבואו גם אם יש לכם שעה לתרום, או אולי רק החודש – אין צורך בהתחייבות מלאה. תבואו ותרימו יד גם אם אתם רק מכירים איזו חברה שיכולה לעזור בכל דבר – ממערכות הגברה, מודמים סלולריים, פרסום ברשת, הוסטינג, או מימון של כל דבר. תרימו יד אם אתם רוצים לתרום תוכן – גם אם אתם לא יודעים בדיוק איך – אני יכול לעזר לכם ליצור מצגת – אפילו אם מעולם לא ניסיתם. איזו הזדמנות מעולה זו יכולה להיות!

בקיצור – וורדקמפ 2009 יצא לדרך. בואו תצטרפו למסע.

פוסט של איתמר על המאבק למען ההשכלה הציבורית, שכבר הופך לבלוגר אמיתי, מופיע במחלקה ראשונה. לא מהעיתונים הראשיים במדינה, ולא משהו שתראו מצוטט אצלי באופן כללי, אבל עדיין. איתמר לשלטון!

מועדון הויסקי המקומי שלי נפגש לפגישה השנייה – והנושא היום (או הלילה) – ויסקי אירי, מודרך ע"י עמית.

המצגת מסבירה פחות או יותר את כל מה שלמדנו (הרבה!), אבל אני לא אחזור על הכל, אלא קצת על הזוית שלי על כמה המשקה המצויין מצויין הזה..

Irish Whiskey

View SlideShare presentation or Upload your own. (tags: irish whiskey)

על השולחן 5 סוגי וויסקי אירי, לפי הסדר שנבחר.. לדעתי גם לפי הטעם, מהנמוך לגבוה:

  1. פאדי (paddy) – פשוט וחזק.
  2. Tullamore Dew – הוויסקי שאני הבאתי – הויסקי האירי השלישי בפופולריות (אחרי ג'יימסון ובושמילס) – בכירסה היחסית פשוטה שלו. חריף בפה אבל יותר עדין מהפאדי.
  3. ג'יימסון – למרות שבוויסקים האיריים הפשוטים ג'יימסון הוא הפופולארי ביותר, בושמילס (השני) לדעתי טעים יותר, עדין יותר ונעים יותר בפה (רך וקליל יותר, כמו שאומרים), עדיין הג'יימסון טוב יותר מהשניים הקודמים.
  4. בושמילס 12 – בתמונה למטה -  אין מה לעשות. גם בוש וגם 12 שנה. יופי של עבודה החברה האלה עושים.. לא מתקרב לגלן פידך 12, אבל יחסית לאירי – לא רע בכלל. מתקתק (כרמלי) בריח (חזק!) ובטעם. זו הפעם הראשונה שהבנתי איזה משחקי טעם אפשריים בוויסקי – ברור שהוא לא מתוק, אבל איכשהו, בסוף, אחרי הלגימה.. אתה מרגיש איזה טעם חמקמק של מתיקות.
  5. בושמילס סינגל מאלט – בן 10 – הפתעת הערב מבחינתי. אומרים שמאלט עדין פחות, אז אולי אני קשוח, אבל אני אוהב יותר את הסינגלים מהבלנדד (בינתיים, לפחות.. מי יודע איפה אני אהיה בסוף הסדנה?) – לדעתי המאלט 10 גם טוב יותר מהבוש 12.

היום קיבלתי את המייל הבא:

Dear Bank Hapoalim customer


        Since 21 07 2009 Bank Hapoalim Internet banking service is mandatory for all customers. The new login procedure will require your credit card number and pin and it is mandatory for all Bank Hapoalim customers.
      Your account access is BLOCKED until the new login.


How can I restore my account access?
Click on the link bellow

ואז יש לינק שנראה כמו לינק לבנק הפועלים (

https://login.bankhapoalim.co.il/cgi-bin/poalwwwc?dt=924&nls=HE&bank=414

), אבל למעשה מוביל ללינק הבא:

זוהי שיטת פישינג ידועה.הלינק שמובילים אליו נראה כמו בנק הפועלים, אתם נכנסים עם הסיסמה שלכם, והופה – יש לגנבים את כל הפרטים שלכם.

השיטה הטובה ביותר להתגונן היא סוציאלית – למה שבנק הפועלים ישלך אלי מייל? למה באנגלית? וכו'. אבל בכל מקרה, חייבים גם לבדוק את הלינק האמיתי (ולא הנראה לעין) שהמייל מוביל אליו.

עכשיו אני מנסה לראות למי צריך לדווח על זה..

אחרי שהקפה הוסיפו את המייל היומי שמנסה (ומצליח!) להחזיר אותי מדי פעם לאתר, קיבלתי היום מייל ממערכת תפוז:

שלום לך!
אנחנו פונות אלייך כיוון ששמנו לב שמזה תקופה ארוכה לא כתבת בפורום אופניים, לאחר שבעבר גלשת בו בצורה פעילה.
עם עליית מערכת הפורומים החדשה ורענונה שופר הממשק הטכני, העיצוב הפך לידידותי ונעים יותר לעין ונוספו פיצ'רים חדשים ומדליקים – רצינו להזמין אותך לחזור להשתתף באופן פעיל בפורום.
פורום אופניים בתפוז מרכז בתוכו מאגרי מידע עשירים, שלל פעילויות מיוחדות וכמובן – את חברי הקהילה, אשר מחכים לך, לשתף, לסייע ולהנות.
במידה ונתקלת בבעיות טכניות המקשות על הגלישה בפורום ופוגמות בחוויה אנו נמצאות פה עבורך על מנת לשמוע ולנסות לסייע בפתרונן. אם יש לך הערות, רעיונות שיפוציים או תובנות ואפילו ביקורת (בונה! בונה!) על אופן הנעשה בפורום ובכלל נודה לך אם תפנה אותה אלינו. אנחנו כאן כדי לדבר על זה.
אז נתראה בפורום!
רינת, מיטל, בתיה, עינב ונעמה – צוות הנהלת הפורומים

אולי הטרנדים האחרונים קצת הבהילו אותם:

image

בכל מקרה, אותי זה הפתיע. נראה שהפורומים החדשים של תפוז לא ממש עושים את זה לאנשים. כבר כתבתי כמה פעמים שחוזקה העיקרית של האתר הזה הוא בפורומים שלו, בקלות ובהיכרות של הקהל השבוי שלהם. למה לשחק עם זה? לא עדיף להמציא (וכשאני אומר להמציא אני מתכוון להמציא, לא להעתיק שירותים מחו"ל ולחכות להצלחה) דברים חדשים?

BeInSync, החברה שבה עבדתי מ2003 עד 2005, נמכרת ב25M$ לPhonix Technologies. הצטרפתי לחברה בתוך צוות מצומצם של 5 מתכנתים (יואב, אסי, אוהד, אלי ואני), דן מנהל פיתוח שרואה קדימה, אבי על הQA, ושרון כרמל בראש. הקונספט של החברה (לא הרעיון והמוצר) היה להביא אנשים מנוסים מאוד, שראו דברים, ולתת להם לעבוד כמו שהם יודעים, החלטה שעד היום אני מעריך את שרון שלקח אותה.

התוצאות ברמה הטכנית של ההחלטה היו מדהימות בהתחלה, קצב ההתקדמות, התכנון הנכון, בעיות שעלו ושיטות הפיתרון היו ברמה גבוה מאוד, יותר ממה שראיתי בכל חברה אחרת. הבעיות התחילו אחרי שנה וחצי עד שנתיים, כשאנשים שרצו להתקדם ראו שקשה, שאין לאיפה, ושכולם חזקים קשה מאוד להשאיר את כולם מעוניינים. התוצאה היתה שאחרי שנתיים רובנו עזבנו. את הלקח הזה לקחתי איתי כמנהל תוכנה.

בכל מקרה, המון מזל טוב לשרון ולכל החברה. אני שמח לראות חברה ששמתי בה הרבה מחשבה מצליחה, אפילו שהיום כנראה הכל שם שונה ממה שאני השארתי. למדתי הרבה, נהנתי מאוד, ואני מאושר לדעת שהם הצליחו!