הכללית לא מפסיקים להפתיע, לפחות ברשת. פעם אחר פעם הם מגיעים עם איזה קמפיין שמשנה את התפיסה עליהם כדינוזאור עתיק שלא מסוגל להתחדש..
הפעם הם החליטו לעזור לי לבדוק אם אני מוכן להיות אבא. קבלתי ערכה עם הקדשה, שמטרתה, במסורת נשית (לא כל כך) עתיקה, לעזור לי להבין את האתר.. האם אני מוכן להיות אבא?
אהבתי את הקונספט, הגישה הכללית (:)) והרעיון.. ישר הלכתי לבדוק. אני יודע שאמא שלי תשמח לדעת את התוצאה, ולשלוח את הערכה ישר לכל האחים.. אבל אני לא מגלה.
טרי פרצ'ט הוא גאון, לדעתי, ומה שמענין – הוא הולך ומשתפר עם הזמן. כל ספר שלו שאני קורא מפתיע אותי – איך הוא מצליח שוב ושוב להוציא עוד משהו מענין ומצחיק על העולם שלנו.
בספר "שומרים, שומרים" (Guards! Guards), בניאום בסוף של הלורד וטינארי לקפטן וימס (אני לא מאמין שאנשים ממש הלכו והכניסו ערכים לדמויות האלה!), הוא מסביר מהם אנשים טובים, ומהם אנשים רעים בעולם. לדעתי הנאום כל כך טוב שרציתי לכתוב אותו כאן:
"אני מאמין שאתה מוצא את החיים בעיתיים משום שאתה חושב שיש אנשים טובים ואנשים רעים" אמר האיש. "אתה טועה, כמובן. יש, תמיד ובלבד, אנשים רעים, אבל חלקם נמצא בצדדים מנוגדים".
הוא נפנף בידו הגרומה לעבר העיר והתקדם את החלון.
"ים גדול וגועש של רוע", הוא אמר, כמעט בבעלות, "רדוד יותר במקומות מסוימים, ברור, אבל עמוק, או, כל כך עמוק באחרים. אבל אנשים כמוך מרכיבים רפסודות קטנות של חוקים וכוונות טובות באופן כללי ואומרים, זה ההיפך, זה ינצח בסוף. מדהים!" הוא חבט בוימס בחביבות על גבו.
"כאן", הוא אומר, "יש אנשים שילכו אחרי כל דרקון, יעבדו כל אל, יתעלמו מכל חוסר צדק. הכל מתוך איזה מנהג, רוע יום יומי. לא המרשעות הגבוהה של החוטאים הגדולים, אלא היצור ההמוני של רוע בנשמה. חטא, אפשר לומר, ללא מקוריות. הם מקבלים רוע לא בגלל שהם אומרים כן, אלא מכיוון שהם לא אומרים לא. אני מתנצל אם זה פוגע בך," הוא הוסיף, מלטף את הקפטן על הכתף, "אך אתם ממש זקוקים לנו."
"באמת, אדוני?" אמר וימס בשקט.
"או, כן. אנחנו היחידים שיודעים איך לגרום לדברים לעבוד. אתה מבין, הדבר היחידי שאנשים טובים יודעים לעשות זה להפטר מאנשים רעים. ואתם טובים בזה, אני מסכים איתך. אבל הבעיה היא שזה הדבר היחידי שאתם טובים בו. יום אחד מצלצלים בפעמונים ומפילים את השליט הרשע, ויום למחרת כולם יושבים ומתלוננים מאז שהשליט הרשע עזב אף אחד לא מוציא את הזבל, כיוון שהאנשים הרעים יודעים לתכנן. זה חלק מהדרישות, אפשר לומר. לכל שליט רשע יש תוכנית לשלוט בעולם. לאנשים הטובים פשוט אין את הכשרון הזה."
זה מהנאומים שגורמים לי לחשוב, "אמממ."
קיבלתי היום ממישל בדואר.. פשוט מעולה:
שאתה מכיר את המושג גראד
כשאתה יודע שאם איי פעם תצטרך לראיין 50 מובטלים אתה פשוט צריך ללכת לרוז'ה במדרחוב
כשגם אתה הזדעזעת ששמעת שלוקחים כסף בשביל להיכנס לפארק הלאומי.
אם בשביל לעשות על האש בפארק במימונה היית מקים אוהל חודש מראש..
אם אתה קובע עם חברים ב"פסל" בברנע
אם אתה קורא למתנס בברנע "הקאזינו"
כשיום אחד אתה קם ומגלה שגם את החיבור שבין השביל כניסה והמלונה של הכלב שלך העיריה הפכה לכיכר
כשאתה ממשיך לקרוא למתחם בסילבר קוסמוס למרות שכבר מזמן אין שם "קוסמוס"
אם לוקח לך יותר זמן להגיע מהבית לתחנת הרכבת, מאשר ללכת כבר ברגל לתל אביב.
שאתה קורא לצמר גפן מתוק שערות סבתא צשמבלולו
אם כל המכולות בעיר הן של גרוזינים
אם אתה מגלה שכלבך נרצח לאחר ביקור אצל הווטרינר העירוני
שב3 בבוקר אתה חוטף מאנצ'יס וקופץ לקוקוריקו
כש"שוקו" הוא לא רק משקה אלא גם שם של תחנת דלק
שאתה יודע מי זאת בחלה
אם הגעת במפתיע ב12 בלילה לקבר השיח והופתעת לגלות שזה בית זונות על גלגלים
אם נכנסת לשפירא ותהית אם אתה בגאורגיה
אם נכנסת לנווה דקלים כוכב הצפון ותהית אם אתה ברוסיה
אם הגעת לחוף דלילה וחשבת שאתה ברהט
אם הגעת לראסטה קלאב וחשבת שאתה בחבש
שגם אתה ישבת אי שם בנינטיז בקפולסקי בגירון או בטייק וואן בחוצות
אם הגעת למרכז אפרידר בשישי בערב וחשבת שאתה במפגש לגיל הרך
אם אתה חונה בשירת הים ונחרד מכמות הערסים שעושים זארד
אם היית פעם בפסטיבל "בריזה"
אם שמעת אזעקה או צבע אדום
אם ביום הזיכרון כששמעת את האזעקה רצת למקלט
אם ראית ארץ נהדרת רק בגלל "מה זה פה אצ'קלונה?"
אם כל שנה ביום התלמיד בבית ספר חיכית ליהודים ותמיד קיבלת קובי פרץ וליאור נרקיס
אם אתה ממשיך לקרוא למיט מי -אסא ולאפריקה -קוביז
כשאתה אומר אשקלון אומרים לך "קסאמים הא?"
כשאתה אומר אשקלון אומרים לך "כפר הנופש,הא?"
אם היית קונה קלסרים אצל סיפרי, והיית קורא לו סיפרי במקום בני
אם לצאת למזרקות ביום שישי היה הhigh light של השבוע 
אם כל החברים שלך שואלים אותך אם צריך דרכון כדי להגיע אליך
אם טניס בשבילך מתקשר לזונות ולא לספורט
כשהשילון הכי מפורסם בענייך הוא מאיר שילון
אתה מתמלא גאווה בכל פעם שמישהו מחוץ לעיר מכיר את הפיל הכחול כאילו אתה המנהל האומנותי שלהם
כשאתה יודע על מי מדובר כאומרים ההוא עם המפית בפה מקניון גירון
אם גם אתה במקום להגיד אני הולך למיגדל אתה אומר אני יורד לעיר
אם רק אתה מכיר את המונחים זרד ופרידמן
כשאתה מחכה לימי שלישי רק כדי ללכת לשוקניון ולמצוא איזו מציאה ובסוף מגלה שתמיד יש שם את אותו זבל ב 2 שקל.
כשכל אפרידרי הוא עמוק בפנים מעתיקות.
כשגם אתה רוצה לגוון והולך שוב לסקובר במרינה.
כשהשכרת לפחות פעם בחיים ספר מבית-עלי ולא החזרת
ואם אתה לומד באומנויות וקוראים לך פריק
שגם אתה ניסית להתקבל לעבודה בקולנוע גירון וחשבת שזה העבודה הכי טובה בעולם חוץ מבודק מתקנים בלונה פארק. ולא הצלחת.
שהיה נדבק לך שחור-זפת מהים ברגליים וההורים שלך היו שופכים על זה כל מיני כימיקלים בכדי שזה ירד.
שניסית לדקור מדוזה עם מקל של ארטיק.
כשאתה אומר שאתה יוצא לעיר הגדולה אתה מתכוון לאשדוד.
שאתה זוכר שמתישהו היו כבשים ליד הצומת של המזרקות (צומת השניים), ואם כבר מדברים על שרידים אתה מנסה להבין מה זה לכל הרוחות הציור קיר על הבניין הזה ליד הצומת ומתי בפעם האחרונה זרמו במזרקות מים.
אם אתה כל שנה עובר ליד דוכן תירס ביום העצמאות ואומר לחבר שלך "בן זונה כמה כסף הוא עושה..ועל כלום!" אתה אשקלוני…
אם גם אתה עונה לשאלה "אחי מה עושים היום? " בתשובה "מרינה אחי מה עוד יש לעשות בעיר המסריחה הזאת?" אתה אשקלוני
כשאתה הולך בעיר עם כסף ביד ואז בחלה באה אליך עם סיגריה ובקבוק בירה ומבקשת
אם אכלת פעם בפלאפל בוארון או שווארמה נובי
אם ההורים שלך החליטו שהם מגניבים והם יושבים בחוף מן
אם כשהיית בן 13 היית "יוצא" לגלידה באר שבע או לדלי קרים
כשגם אתה מתיי שהו בחיים הייתה צריך להתמודד עם אורי מהורה
(בדרך כלל במסיבות סיום)
ושבשבילך הצירוף רוני ורינה אומר משהו
הרבה דיונים על שפות יש ברשת ובפרוסדורי חברות ההייטק. מה יותר מהיר, מה יותר קל, מה יותר טוב. מה המשמעות של ללמוד משהו מלמטה מול לתכנת במשהו שפשוט עובד, עם דגש על הפשוט.
XKCD כתבו את זה טוב:
יוש קודח מחום על הספה, חצי ישן וחצי בהזיות. פתאום כל הבית מתחיל לרעוד. הספה, התמונה שמעלי, הקיר שמאחורי. אני חושב לעצמי, או שהשכנים ממש, אבל ממש, נהנים, או שההזיות שלי עברו פאזה, או שיש רעידת אדמה.
הבית שלנו, 4 קומות כשאנחנו באחרונה, עדיין לא חוזק נגד רעידות אדמה.
אז אני אומר לעצמי, סיכוי של 2 מתוך שלוש שהלך עלי – או שהבית מתמוטט או שהחום עלה כ"כ גבוה שאני לא הולך לשרוד, אז אם כבר, שווה לצאת כמו מלך – נתקשר ונגיד שלום, להתראות, היה טוב, תודה.
בסוף כולם שרדו, ואני הייתי מרוצה, עד שעמי בן בסט כתב לי את אותו הפוסט. באסה.
היום הכרתי את רק תגידו שלום, שמגדיר את עצמו שאלונים, וודג'טים, ודברים מגניבים אחרים לשים בבלוג שלכם..
דבר ראשון, בדקתי כמה אני אוהב בלוגים.. הרי לשם כאן התכנסנו, לא?
האמת, חשבתי שיצא יותר.. אולי אני לא מספיק רציני.. אולי אני פשוט לא צריך לקחת מבחני 2 דקות-אונליין-ואז-שים-בבלוג-וודג'ט יותר מדי ברצינות.
אחר כך הסתכלתי בכל האפשרויות ולא יכלתי לשים כל כך הרבה בפוסט אחד, אז החלטתי פשוט לבחור את הטוב ביותר. חשבתי, אם אני לא אוהב לכתוב, אולי אני לא חברותי מספיק? אז בדקתי.
רק שתדעו.
כולנו מכירים את זה.. כולנו היינו שם.. למה באמת לא מראים את האמת בסרטים?
(ותודה לקולקטיב על כמה דקות של כייף)
