בכל זאת כנס של בלוגרים – אז צריך לתת כמה מילים, לא?
אתמול השתתפתי בוורדקמפ 2007 (הבלוג כאן). בערך 150-200 בלוגרים התאספו כדי לדבר על העולם הזה שלנו, של כתיבה לרשת, של עבודה עם וורדפרס ספציפית, כדי להכיר את האושיות מאחורי מפעל העיברות של המערכת וסתם, כדי לאכול עוגות ולקבל חולצה.
לורל התחילה בהרצאה אנרגטית כיאה למרצה מומחית. היא נתנה כמה הפסקות יזומות בדיבור שכל אמריקאי טיפוסי מבין שזה זמן לצחוק או מחיאות כפיים.. לא תמיד זה עבד, מה שהפך את זה לאפילו יותר מצחיק. בשלב הזה הWIFI של המכללה עדיין לא עמד בעומס והייתי חסר רשת.. קצת חבל אבל לא נורא. היא דיברה על איך צריך לכתוב בלוג, בשביל מי (כן, כן, בשביל עצמנו..) ואיך לא להתחנן לתגובות, אלא פשוט לאפשר אותן. בשבילה בלוגגין הוא בשביל הדו שיח. דוגמא לאיך לעורר דו-שיח היתה לכתוב רשימות קצרות מדי (ז"א, 3-4 נקודות), מה שיגרום לאנשים לרצות להשלים את הרשימה. בקשה נוספת היה לא לכתוב "אז מה דעתכם?".
אח"כ דברו על בלוג לעסקים, והאם זו אסטרטגיה חכמה. מרים שוואב (מנחת הפאנל), כפיר פרבדה, אוריאל אוחיון, יגאל חמיש, וישראל בלכמן. דיברו הרבה על השימוש האישי והמקצועי שלהם, והיה אפילו די מצחיק, אבל לא היה מספיק זמן לדיון אמיתי בפאנל, וחבלכי ממש רציתי לשמוע את הדעות האמיתיות והפחות שיווקיות של חלק מהאנשים. אולי כדאי לשים לב בכנסים לתת לפאנל הראשון להתחיל עם אנשים שזה לא המקצוע שלהם.
ההרצאה על הפודקאסטים היתה מענינת, והיתה מוצלחת בעיקר בגלל זיו קיטרו שהעביר אותה. השיחה העיקרית עם הקהל היתה "אז למה צריך את זה" שאני אישית לא הבנתי אותה – זו אפשרות שכבר הרבה אנשים משתמשים באמת.. אז איך אפשר להעלות את השאלה הזו בכלל? טוב, נו.
הפאנל הבא דיבר על התקנת וורדפרס, על נסיון אישי של בלוגרים ואיך הם הגיעו למערכת. זה היה אחד הפאנלים המענינים והמוצלחים ביותר לדעתי כי, כמו שלורל אמרה.. הוא עורר דיון, בעיקר בין הפאנליסטים אבל גם עם הקהל. השאלה העיקרית היתה – עד כמה מערכת פתוחה לקהל צריכה להיות טכנית, וכמובן כפועל יוצא – עד כמה טכני צריך בלוגר להיות. הו הגזמות של "אנחנו צריכים להבין שצריך לדבר PHP כמו עיברית" שהו קצת הזויות, אבל היה מענין.
אח"כ הפסקת צהריים, ואני טסתי הביתה להספיק לקונפרס חשוב בטלפון.
אז בסה"כ היה מענין, היה טוב, האירגון היה ממש סבבה לדעתי, ואני מצפה לשנה הבאה..
