לאחרונה יצא לי לעבוד קצת יותר מהרגיל על וורדפרס בעקבות כמה פרוייקטים שאני משגר לאויר בקרוב (הודעה על כך תצא בנפרד :) ), אבל נזכרתי בשני הפוסטים שלי על צעדים ראשונים כשפותחים בלוג ועוד צעדים כשפותחים בלוג (שהוא למעשה הפנייה לחנית), וגיליתי (הפתעה, הפתעה) שמאז 2007 השתנה איזה דבר או שניים.. האם זו לא הזדמנות פז לכתוב את הפוסט השלישי?

אז אני לא אתעכב על הפרטיים הטכניים של הוסט, דאטהבייס וכו. אני מניח שכבר התקנתם את הבלוג, יש לכם גישת לקונסולת הניהול ויש לכם גישת FTP, או שאתם יודעים להתקין תוספים (plugins) מלוח הבקרה. מעבר לזה, נאמר שהבלוג שלכם ריק.

הדבר הראשון שאני פונה אליו הוא הווידג'טים (widgets) – כדי להתקין את הבסיסיים ביותר ואז לעבור להגדרות שלהם ושל הבלוג. הווידג'טים הראשונים שאני מתקין וממליץ עליהם:

  1. למחוק את hello dolly שמגיע עם הבלוג
  2. להפעיל את Aksimet שמגיע עם הבלוג
  3. All in One SEO Pack – תוסף נהדר ופשוט לseo פנימי
  4. Google Analyticator – מחבר את הבלוג שלכם לגוגל אנליטקס בקלות
  5. Google XML Sitemaps – לשפר את תוצאות החיפוש שלכם ולהבין מה קורה בבלוג שלכם, איך גוגל רואה אותו וכו.
  6. Relevanssi – חיפוש משופר לבלוג שלכם
  7. Subscribe To Comments – כדי לאפשר למשתמשים שלכם לדעת מתי יש תגובות במערכת
  8. TinyMCE Advanced – עורך טקסט מתקדם יותר, במיוחד אם אתם מתכוונים לכתוב הרבה און ליין
  9. WordPress.com Stats – אני מוצא את הסטטיסטיקות של וורדפרס נעימות ופשוטות. לא טובות ואמינות כמו גוגל, אבל למה לא גם וגם?
  10. WordPress Database Backup – חייבים לגבות את הבלוג שלכם
  11. wp-cache – משפר ביצועים ומוריד עומס מהשרת שלכם
  12. WP-PageNavi – לניווט קל יותר

לאחר ההתקנה, אני מתחיל עם ההגדרות:

  1. להפעיל את aksimet עם סיסמה שקיבלתם מהם
  2. מפעיל את הפלאגאין של הSEO, אם מתחשק לכם תתרמו – לא צריך לשנות יותר מדי כרגע את האפשרויות
  3. משתמש בסיסמא מסעיף 1 להפעיל את הסטטיסטיקות
  4. עובר ל כלים->Backup ומכין גיבוי שבועי (תלוי כמה אתם מעדכנים את הבלוג) שישלח לכתובת הgmail שלי
  5. הערה – לאחר שבועיים שלושה שאני רואה שהגיבויים מתקבלים, אני פשוט עושה חוק בג'ימייל שמעביר את המייל הזה אוטומטית לספרייה מיוחדת.
  6. עובר ל הגדרות->כללי: מעדכן את תיאור הבלוג, לרוב השאר בסדר גמור
  7. אם אתם מתכננים לעדכן פוסטים במייל או דרך MS Writer, תעברו לכתיבה, ותאפשרו את זה, אם לא, לא צריך.
  8. עובר ל הגדרות->קישורים ישרים: מעדכן את המבנה למותאם אישית. אני אוהב את %CATEGORY%/postname אבל הוא פוגע בביצועים ולפעמים לא עובד טוב עם דפים, אז לרוב אני מגדיר /%post_id%/%postname%/
  9. את המקומות לקטגוריות ותגים אני משאיר ריקים או ממלא category וtag בהתאמה, לפי החשק. זה לא ממש משנה.
  10. הולך לגוגל אנליטקס ופותח חשבון לאתר – לפעמים בתוך חשבון הבלוגים שלי ולפעמים בחוץ ובנפרד, תלוי למי מיועד הבלוג.. שומר את הקוד שהשאירו לי (מתחיל בUA).
  11. עובר להגדרות->google analyticor שהתקנו קודם. מאשר (enable) אותו ואז לוחץ על הקישור של Authenticate with Google, כשאני מחובר לגוגל דרך ג'ימייל לדוגמא, או שמכניס את הקוד הנ"ל.
  12. עובר להגדרות->relevanssi ומפעיל אותו.
  13. עובר להגדרות->Subscribe to Comments ומתרגם את המשפטים שחשובים לי. לרוב ל"קבל התראה במייל על תגובות חדשות", "אתה רשום לתגובות לפוסט הזה.  <a href="[manager_link]">נהל את ההתראות שלך</a>."
  14. עובר להגדרות->wp-cache ומפעיל אותו
  15. עובר להגדרות->pageNavi ומתרגם את המשפטים החשובים לי.
  16. עובר להגדרות->XML Sitemap ובונה את האינדקס בפעם הראשונה.

די! זה הכל.. הוורדפרס שלכם, מבחינת תפעול ראשוני, די מוכן. נשאר לבחור מראה (theme) ולהתחיל לכתוב..

הוידיאו הזה, לא רק שהוא ערוך מצויין, נותן טיפים טובים וחשובים לעשיית קפה (אספרסו) טוב, אלא גם לעיתים רחוקות אני רואה מישהו שאהבת הקפה כל כך חשובה לו, ושמים לב לזה בכל רגע שהוא מדבר על מה שהוא עושה.

Espresso, Intelligentsia from Department of the 4th Dimension on Vimeo.

כבר כמה זמן שאני הולך ובוחר את jQuery כספריית הJavascript הנבחרת בשבילי: היא קטנה, מהירה, ויש לה תמיכה כל כך רחבה מסביב שאפשר לעשות בעזרתה כמעט כל דבר בדקת עבודה. היא מה שPrototype וDojo יצאו לעשות, אבל עושה את זה טוב יותר.

אבל הפוסט הזה הוא לא דווקא על jQuery ושאר הספריות הפומביות הנמצאות שם – אלא דווקא על הדרך בה כדאי להשתמש בה באתר שלכם: CDN.

CDN הם ראשי התיבות לContent Delivery Network, ובגדול, שימוש בurl אחד המפוזר בסרברים שונים ברחבי העולם. השילוב הזה של כתובת אחת וסרברים מפוזרים חשוב ביותר נותן לכם שלושה דברים עיקריים בבת אחת (שימוש בזכרון מטמון, מהירות גישה וכפילות גישה) – וללא עלות כלל. במקרה של jQuery המאוחסנת בCDN של גוגל (יחד עם עוד ספריות) – היתרונות אפילו גדולים יותר מאשר רשת CDN פרטית שלכם.

זכרון מטמון – לגוגל שני יתרונות: שטח האיחסון שלה בלתי מוגבל למעשה, ולכן היא יכולה לאחסן מספר גרסאות של הספרייה אצלה, ללא פחד משינוי. כשאתם מעלים גרסאות תוכנה מקומיות אתם שומרים אפשרות לשינוי ולכן לא יכולים להשתמש בזכרון מטמון ארוך טווח כמו גוגל (כרגע לאחר בדיקה – שנתיים קדימה). בנוסף, מפני שאנשים רבים משתמשים בנקודת הגישה הזו של גוגל, יש סיכוי לא רע שהמשתמשים שלכם כבר קיבלו את הספרייה לפני שהגיעו אליכם, היא נמצאת בזכרון שלהם ולכן הגישה אליכם תהיה מהירה הרבה יותר.

מהירות גישה - הסרברים של גוגל, או יותר נכון – נקודות הקצה שלהם, נמצאים בכל מקום – וזה אומר גם כנראה לא רחוק מהמשתמשים שלכם. הגישה לסרברים של גוגל מהירה יותר מכל סרבר שאתם היתם יכולים לפזר.

כפילות גישה – פרוטוקול הגישה ברשת (http) לא מאשר יותר משתי גישות בו זמנית לאותה כתובת. מכיוון שהמשתמשים שלכם מקבלים את הספרייה מכתובת של גוגל, אין בעיה והבקשה הזו נעשית בו זמנית לשאר הבקשות מהשרת שלכם – ושוב, ההליך כולו מהיר יותר.

אז איך עושים את זה? גוגל (כמובן) מציעה להשתמש בשיטה המלאה שלה: השתמשו בספרייה של גוגל ובקשו ממנה את הjQuery שלכם (תיאור השיטה המלא). לדעתי שיטה זו, למרות שיש לה יתרון או שניים – לא מספיק טובה, וברובה מורידה מהיעילות והמהירות שמשתמשי הקצה מקבלים – מהסיבה הפשוטה שהם מביאים ספרייה נוספת (של גוגל) שמביאה בתורה את jQuery. איטי יותר.

במקום זה אני מציע פשוט להכניס את הספרייה ישירות לדף הhtml שלכם:

<script type="text/javascript" src="http://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/1.4/jquery.min.js"></script>

עוד שני טיפים קטנים ששווה לחשוב עליהם:

עבודה מקומית – לפעמים יוצא לעבוד "מקומית" – ללא רשת. ליתר בטחון אני שומר את אותה ספרייה מקומית אצלי במחשב ופונה אליה כשאני עובד מהמחשב המקומי שלי (למעשה אני משתמש בif/else קטן לפני הקוד הנ"ל) – וכך אני יכול לעבוד בלי קשר לרשת ולקישוריות שלי (חשוב להכין מראש! מאוד מבאס לשבת במטוס ולרצות להספיק קטע קוד, רק כדי לראות שאין לכם את הספרייה שאתם סומכים עליה).

גירסה אחרונה – בכתובת הנ"ל אתם משתמשים בגירסה הרצויה של jQuery. אם תרצו להשתמש בגירסה האחרונה, השתמשו בסיפרה "1" ללא נקודה.

ג'ף אטווד (Jeff Atwood) כותב על 13 קלישאות שמופיעות בבלוגים, ואני חייב לאשר שהוא קולע כמעט בכולן. אנחנו רואים אותם ומשתמשים בהן כל יום. בנסיון צולע לתרגם את העיקר, אלה הן 13 הנקודות שג'ף מדבר עליהן, שווה לקרא.

  1. ווידג'ט תאריכים – נו באמת. מישהו משתמש בזה באמת?
  2. תמונות שלא קשורות לכלום – נכון, תמונות בבלוג זה טוב וחשוב, אבל אם לא מצאתם תמונה קשורה באמת.. אז למה?
  3. אין פרטים על הכותב – דיברנו על זה קצת בוורדקמפ האחרון, אבל זה באמת חשוב. לקוראים שלכם חשוב לדעת מי אתם.
  4. הידור מיותר – לכל אלה שממלאים תחתית של כל פוסט בכל המקומות שאפשר לפרסם את הפוסט שלהם, מפוצצים בוויד'טים וכדומה. רחמים.
  5. בלוגרול עצום – הבלוגרול קיים כדי לתת לקורא אפשרות להגיע לעוד אנשים מעניינים, הקשורים באופן זה או אחר אליך ואל מה שהבלוג שלך מדבר עליו, והמטרה היא להגיע לטובים ביותר ולא לרשימה הארוכה ביותר.
  6. ענן התגיות – וכאן אני לא מסכים עם ג'ף – אבל הוא טוען שקשה להשתמש במדיה הויזואלית של הענן. טוב, אי אפשר להיות צודק תמיד.
  7. פרסום יתר – מופיע קצת פחות בבלוגים ישראליים, אבל קיים הרבה בחו"ל.
  8. היומן האישי – בלוג הוא כלי להעברת מידע, סיפורים, דברים מעניינים. לא כלי לספר מה קורה לך ביום יום. בלוג הוא לא יומן אישי.
  9. "מצטער שלא כתבתי כבר כמה זמן" – אם לא יצא לכם לכתוב, והקוראים נשארו, סבבה. מי שרוצה לקרא אתכם יודע איך להגיע אליכם ומתי. אל תבזבזו זמן בהתנצלויות או הבטחות לעתיד טוב יותר.
  10. בלוגין על בלוגין – אלא אם כן אתם כותבים בעניינים טכניים וקהל היע שלכם הם בלוגרים בעצמם, שזה די נדיר, אין הרבה מקום לדבר על עצם הכתיבה.
  11. חדשות – למה בדיוק לכתוב על מה שקורה עכשיו, בלי נקודת מבט חדשה?
  12. רשימות – בדיוק כמו זו. נ'פ סייד.
  13. חסימת תגובות – לדעתי זו מעין נקודה שהיא גבול. אם אין תגובות זו כתבה, לא בלוג.

תהנו.

דווקא בעקבות שיחה מעניינת שהיתה לי עם דנה על ריצה, שמתי לב לנושא מענין בקשר למדבקות שאנחנו מקבלים בתחרויות, בהרשמה למועדונים וקבוצות. שימו לב לשלושת המדבקות הבאות:

שלושלת מדבקות שאין לכל אחד, שלושתן מדבקות שמי שבענין של ספורט יודע ומכיר – הראשונה היא של איגוד האופניים, השניה היא של איגוד הטריאתלון, השלישית של מי שרץ מרתון. שלושתן ברובן פירושו שעשיתם משהו מיוחד – מירוץ אופניים, טריאתלון או מרתון, משהו שרוב האנשים די גאים בכך שהם עשו, ובאופן כללי לרוב יהיו מוכנים לדבר על הנושא, במיוחד עם אנשים אחרים שנמצאים באותו המועדון (ואתם יכולים לסמוך עלי, בגלל שאני בשלושתם :) ).

אז מה ההבדל בינהם? לכאורה משהו קטן. שני הראשונים הם סמלים, אבל השלישי מעורר איזו תחושת גאוה מיוחדת, איזו קירבה יתרה לאנשים אחרים בעלי אותה מדבקה. זה לא רק דנה ואני, שאלתי עוד מספר אנשים אחרים. המדבקה השלישית עובדת טוב יותר.

לדעתי הסיבה לכך פשוטה: היא מבליטה את המעשה עצמו, ולא את עצמה. איגודי האופניים לא מתמקדים ברכיבה או בטריאתלון, אלא באיגוד, ואילו ה42.2 הוא המרתון עצמו. כן, יש למעלה כתובת האתר, ויש את הסיסמה "memeber of the club", ואיכשהו הם רשמו 42.2 כסימן רשום, מי יודע איך, אבל הדבר הפשוט הזה, המספר שרק מי שעשה אותו מכיר (בניגוד לשתיים האחרות בהן כתוב שזה האיגוד), גורם לאיזו תחושה של שייכות למועדון אמיתי, משהו אחר, יותר מסתם דבר. זה לא מקרי שאת המדבקות האלה יותר אנשים מנסים להשיג, זה לא מקרה שאותן אני מחפש על חלונות של רכבים. זה מועדון שעושה לי את זה.

את המיתוג הזה אתם צריכים לחפש כשאתם בונים את הלוגו והסלוגן לאתר שלכם. משהו שמי שרואה מכיר, מבין, רוצה להיות חלק. לא ברור מדי שכולם מבינים, אבל לא מוזר ומסובך שרק מעטים מצליחים לקלוט. אם תמצאו את שביל הביניים, המשתמשים שלכם יגמלו לכם על כך – הם ירצו להיות שייכים.

קפנטו יצאו עם קפה חדש הנקרא coffeedate, שזה משחק מילים על date כפגישה וdate כתמר. על העטיפה (שלא מצאתי תמונה שלה ברשת) כתוב שמקורו ב"פולי תמר" – שאני די בטוח שאין דבר כזה, מה שגם הוא לא נמכר בפולים אלא רק באבקה. הקפה נטול קפאין וההגשה המומלצת היא עם חלב, לכל סוגי הקפה.. בזמן הקרוב, אם אתם בקפנטו, אתה יכולים לבקש לקבל קפה כזה במחיר רגיל.

מחיר הקפה 30 ש"ח ל200 גרם (15 ש"ח ל100) – זול למדי.

חומציות: עדינה ונעימה. כמובן שהקפה נטול קפאין וקצת קשה לשפוט.

ארומה: מדהימה. אין לי מילה אחרת לתאר את ריח התמרים, המתיקות, אם אתם חובבי ארומה בקפה שלכם וכל השאר לא מפריע – הקפה הזה פשוט מהמם את החושים בריח שלו.

גוף: מימי מאוד, על גבול של להיות פשוט קפה מדולל. אפילו יחסית לקפה נטול חסר לו גוף, ולכן אני מאמין שההמלצה לשתיה עם חלב.

טעם:  מתקתק ועדין, לא נושך, פשוט נמצא שם כמו משקה קל.

סיכום: אין ספק שזה קפה שונה מאחרים – מקורו בתמרים (כנראה) והתהליך שהוא עובר לא ברור (באתר של קפנטו הוא לא מוזכר אפילו) – אבל התוצר, קפה נטול, חלש, מתקתק מאוד בטעם ובריח, שונה מאוד מסוגי קפה אחרים שניסיתי. למזלנו לא חייבים לקנות 200 גרם אלא אפשר לטעום במקום, בשביל הנסיון.

ציון: באופן כללי: 7.5. במסגרת נטולי הקפה: 8.5

הפעם יצא לי לקנות את הרומא של ארקפה, 17 ש"ח ל100 גרם פולי קפה לאספרסו, לפי האתר שלהם מיועד לאוהבי אספרסו ארומטי.. נשמע בדיוק בשבילי.. התערובת עשויה מזני קניה ואינדיה, מה שבודאי יספק קפה יבש קצת.. נראה.

חומציות: טובה מאוד – עדינה מאוד, טעמי אדמה קלים וטיפה של מרירות. נוגעת לא נוגעת בחך בעדינות.

ארומה: שוב חוזרת הארומה האדמתית, אולי עם טיפת ניחוח שוקולדי אגוזי, בקצוות. בארומה נעימה מאוד אבל אינה חזקה כמובטך.. בכל זאת, היא טובה.

גוף: בינוני ואפילו קצת מיימי, אבל בניגוד לנגרו אלגרו, הוא אינו חלש. האפטר טייסט לא קצר ולא ארוך, בדיוק באמצע.

טעם:  מאוד מאוזן, קצת חמצמץ, לא ברור אם זה הטעם הוא האפטר טייסט, וטעמים שמזכירים קצת שוקולד.

סיכום: קפה בינוני פלוס ברוב המדדים אבל טוב מאוד בארומה – אם מתחשק לכם משהו עדין ולא מפוצץ את האף.. יש ימים כאלה. בגלל שהוא כל כך מאוזן וטב בכמה דברים, אני נותן לו 9.

ציון: 9.

הפעם אני בודק את הנגרו אלגרו של באילנ'ס, 16.50 ש"ח ל100 גרם פולי קפה לאספרסו, נחשב לאחד מהמובילים ברשת לפי האתר..

חומציות: לא רעה – אדמה וקצת מרירה, לא יותר מדי. משהו ממוצע ונעים – מתאים מאוד לקפה בסניף (מתאים לקהל רחב).

ארומה: אגוזית חזקה ונעימה מאוד, אני מבין מדוע הוא מוביל בסניפי הרשת – ריח שממש מעודד שתיה וכמו מזכיר נשכחות.

גוף: בינוני ואפילו קצת מיימי וחלש, יש אפטר טייסט אבל אפילו הוא קצת חסר – קצת מאכזב אחרי הארומה המצויינת.

טעם: בינוני מאוד ולא מאוד מאוזן, בטעמי אגוז ומעט שוקולד.

סיכום: אני מבין מדוע זהו קפה הדגל שלהם, כמו המאורו, הוא מתאים מאוד לבתי קפה, על כל המשמעויות שבכך – ממוצע מאוד, טעים, רגיל.

ציון: 8 וקצת.

חשבתי שאם כבר אני כותב על פולי קפה, אולי כדי קצת לתאר את מכונת הקפה שאיתה אני עושה את הבדיקות (ואיתה מכין את האספרסו..): המוקיטה סופר קומבי – שילוב מנצח בין מכונה ביתית למכונה שמכינה אספרסו ברמה מקצועית, במחיר לא רע בכלל. המכונה אוטומטית עם דוד נחושת (אמור להשאיר את הטעם טוב יותר לזמן רב יותר). מגיע עם מחזיקי פילטר מפלדת אל חלד, מיוצר באיטליה.

המשאבה, למביני ענין, בחוזק 15 ברים, ויש לה מטחנה בנויה לאספרסו טרי יותר עם מקום בערך ל150 גרם פולים, איזור חימום כוס, וכמובן אפשרות לחימום והקצפה של החלב, אבל על זה קשה לי לכתוב משום שמעולם לא ניסיתי (אני שותה אספרסו בלבד).

קפה רומאקניתי פולי קפה רומא באילנ'ס, 17.10 ש"ח ל100 גרם פולי קפה לאספרסו.

חומציות: מדהימה – בדיוק במידה הנכונה, נגיעות קטנות של תענוג בקצות השפה. קצת שוקלדי אבל יבש וחי במידה.

ארומה: אגוזית – קצת חלשה, אבל נעימה מאוד.

גוף: מצליח להיות בינוני בעוצמתו אבל עדיין בעל עומק נהדר, בועט  ומפעיל את בלוטות הטעם, והטעם נשאר ונשאר.

טעם: עשיר מאוד ומאוזן להפליא, בטעמי אגוז ומעט שוקולד. נפלא.

סיכום: לא ציינתי את זה עד כה אבל הקרמה של הקפה הזה מדהימה בכל פעם שאני מכין. תערובת פולי הקפה רומא של אילנס פשוט מצויינים – הארומה קצת חלשה אבל הטעים מאוזן, ומעורר את כל הפה בחגיגה של קפה – כאילו לקחתם את הסודה והקפה יחד. נהדר.

ציון: 9.5.